לא תתאפשר כניסה למאחרים! 
קרדיט ותודה על שותפות ועיצוב ההצגה המקורית:
תפאורה: אור שמואלי סבג, תלבושות: שחר הנדלר, תאורה: רחלי כהן

ההצגה עלתה באוניברסיטת תל אביב באוגוסט 2020 כפרויקט גמר בבימוי בהשתתפות שחקנים מהחוג למצטיינים במשחק ועוצב על ידי סטודנטיות לתואר שני לעיצוב תיאטרון וקולנוע.

על ההצגה:
ביבר הזכוכית 2020: כשהקלאסיקה פגשה את המציאות
"אני מחזיר אתכם לאותה תקופה משונה וקסומה... אמריקה של שנות השלושים"
(מתוך המחזה)
ביבר הזכוכית (1944), המחזה השני של וויליאמס, מיקם אותו כמחזאי מצליח ומוערך ביותר. הרקע החברתי למחזה הוא ימי השפל הכלכלי בארצות הברית: שנות ה-30 של המאה ה-20. אלה שנות ילדותו ונעוריו של ויליאמס, והמחזה מבוסס על זיכרונות הילדות שלו בסנט לואיס. כמחזה זיכרון, הדמויות והסיטואציות בו הן אסוציאטיביות וסלקטיביות.
וויליאמס היה הראשון שטבע את המונח "מחזה זיכרון": מחזה שבו האירועים המוצגים הם זיכרון של אחת הדמויות. בביבר הזכוכית, הזוכר הוא טום שהוא שיקוף של דמות המחזאי, וויליאמס בעצמו. טום הוא "הזוכר" במחזה ואילו טנסי וויליאמס הוא "הזוכר" כמחזאי. השימוש בשם "טום" שהוא למעשה כינוי החיבה שהוריו העניקו לוויליאמס, מרחיב את טשטוש הגבולות בין עובדות, מציאות ודמיון, וממקם את המחזה לא רק כ"מחזה זיכרון" אלא גם כמחזה אוטוביוגרפי.
ההצגה מעוצבת כמחסן זיכרונות של טום. כאשר התחלנו לפענח את הקונספט העיצובי של המחזה מטרתנו הייתה לאפיין את המקום בראשו של טום, בו מאוחסנים זיכרונותיו. לאורך ההצגה טום בונה את החלל ומזמן את הדמויות מתוך מחסן הזיכרונות.

הדימוי של "מחסן זיכרונות" ליווה גם את הקו העיצובי של התלבושות. המחזה הוא הזיכרון האישי של טום, ולכן הוא סובייקטיבי. האפיון של הדמויות נובע מתוך זיכרון זה, ועל כן גם התלבושות מושפעות מהאופן שבו טום זוכר כל אחת מהדמויות בחייו, ובעיקר את אמו ואחותו.

לעומת יתר הדמויות שחיות בזיכרון בלבד, דמותו של טום חיה בשני מישורי זמן: בהווה ה"ריאליסטי" שבו הוא מספר את אירועי העבר, ובעבר הבדיוני שבו מתרחש רוב המחזה. בהווה הריאליסטי שורה על טום רוחו של טנסי וויליאמס, בשנים שבהן כתב את המחזה. לפיכך טום מקבל פריט לבוש נוסף שיכניס אותו אל העבר – המעיל של אביו משרת צורך זה, וגם מוסיף לטום משקל על הכתפיים אשר מדגיש את הקושי שלו בתוך התא המשפחתי.

תודה לכל צוותי ההפקה שתמכו ביצירה.
תודה מיוחדת למתן אמסלם, דריה נובה ויונתן אטלס.
ביבר הזכוכית מוצג על ידי הסדר מיוחד עם אוניברסיטת הדרום, טנסי.
קרדיט צילום תמונות: ז'ראר אלון
קרדיט אימג' מבוסס על תמונה של ג'ראר אלון: ג'ני ורמיוב

מאת: טנסי ויליאמס
תרגום: מיכה לבינסון
בימוי: חנה רוז כהן
משחק: 
טום - איתמר ברפמן
אמנדה- הדס מירון
לורה - מנבר יוסף
ג'ים – מריו – ראמי סאלמן